© Elan Roth. All rights reserved. אילן רוט, לראות את האור

אתגרים וסיכויים בפרק ב': מדריך ליצירת זוגיות בריאה ומאושרת

פרק ב' בחיים הזוגיים מהווה הזדמנות מיוחדת לבניית מערכת יחסים חדשה על בסיס ניסיון החיים והתובנות שרכשנו. עם זאת, מיסוד קשר זוגי לאחר פרידה, גירושין או אלמנות מציב אתגרים ייחודיים הדורשים התייחסות מודעת ורגישה. במאמר זה אסקור את האתגרים המרכזיים העומדים בפני זוגות בפרק ב', ואציע כלים מעשיים להתמודדות איתם, כשהדגש הוא על חשיבות החוזה הזוגי המוסכם.ציפיות ומטען קודםאחד האתגרים המשמעותיים ביותר בפרק ב' הוא המטען הרגשי והניסיון שכל אחד מבני הזוג מביא עמו. בניגוד לזוגיות ראשונה, בפרק ב' יש לנו כבר תבניות התנהגות מגובשות, אמונות על מה זוגיות "צריכה להיות", וצלקות רגשיות מקשרים קודמים.האתגר: ציפיות לא מדוברות עלולות להוביל לאכזבות ותסכולים. לדוגמה, אם אחד מבני הזוג חווה בגידה בקשר הקודם, הוא עשוי לפתח חשדנות מוגברת ולדרוש שקיפות יתר בקשר הנוכחי, בעוד שבן הזוג השני עשוי לחוות דרישה זו כחוסר אמון פוגעני.המלצה: קיימו שיחות פתוחות וכנות על ניסיון העבר שלכם, על מה שלמדתם ממנו, ועל הציפיות שלכם מהקשר הנוכחי. זכרו שפרק ב' הוא הזדמנות לכתוב סיפור חדש, לא המשך ישיר של הסיפור הקודם.עיצוב זהות זוגית חדשהלכל אחד מבני הזוג יש היסטוריה, הרגלים ותרבות זוגית קודמת שהתעצבה לאורך שנים.האתגר: יצירת זהות זוגית חדשה ומשותפת מבלי להתכחש לזהות האישית והניסיון הקודם.המלצה: עצבו יחד את ה"אנחנו" החדש שלכם. צרו מסורות משפחתיות חדשות לצד כיבוד מסורות קיימות שחשובות לכל אחד מכם. בנו תרבות זוגית המשלבת את הטוב מניסיונכם הקודם יחד עם ערכים ודפוסים חדשים שמתאימים לשניכם.אתגרי הורות משולבתאתגר מרכזי נוסף בפרק ב' הוא שילוב משפחות והתמודדות עם הורות משולבת. זהו תהליך מורכב הדורש סבלנות, גמישות והרבה הכלה.האתגר: שילוב בין סגנונות הורות שונים, קביעת גבולות ברורים, התמודדות עם קנאה ותחרות בין הילדים, וניווט מערכות היחסים המורכבות עם בני/בנות הזוג לשעבר.המלצה:
- גבשו כללים והסכמות ברורות ועקביות לגבי חינוך הילדים.
- כבדו את הקשר הביולוגי שבין הורה לילדיו, ואל תנסו להחליף הורה קיים.
- בנו את מערכת היחסים עם ילדי בן/בת הזוג בהדרגה וללא לחץ.
- יצרו מרחב משפחתי חדש שבו כל אחד מרגיש שייך ובטוח.
- תקשרו באופן קבוע ופתוח עם הילדים לגבי השינויים והרגשות שלהם.אתגרים כלכלייםפרק ב' לעיתים קרובות מלווה באתגרים כלכליים ייחודיים, כמו מזונות, משכנתאות קיימות, או פערים כלכליים משמעותיים בין בני הזוג.האתגר: איזון בין מחויבויות כלכליות קודמות לבין בניית עתיד כלכלי משותף, מבלי שאחד מבני הזוג ירגיש מנוצל או לא מוערך.המלצה: נהלו שיחות פתוחות וגלויות על הנושא הכלכלי. שקלו יצירת הסכם ממון שיגן על האינטרסים של כל הצדדים, כולל הילדים. חשוב להבין שאין פתרון אחד שמתאים לכולם - מצאו את המודל הכלכלי שמתאים לכם כזוג.יחסים עם משפחות המוצא ומעגלים חברתייםהאתגר: שילוב בין מעגלים חברתיים ומשפחתיים קיימים, התמודדות עם ביקורת או חוסר קבלה מצד המשפחה המורחבת.המלצה: הציבו גבולות ברורים מול משפחות המוצא, עמדו כחזית מאוחדת מול ביקורת חיצונית, ובנו בהדרגה מעגל חברתי משותף לצד שמירה על קשרים אישיים משמעותיים.פחדים וחששות מכישלון נוסףלאחר כישלון של מערכת יחסים משמעותית, רבים חוששים מכישלון נוסף ומפתחים מנגנוני הגנה שעלולים לחבל בקשר החדש.האתגר: התמודדות עם פחדים וחרדות מכישלון נוסף, קושי לתת אמון מלא, ונטייה להשוות את הקשר הנוכחי לקשר הקודם.המלצה: הכירו בפחדים שלכם ושתפו אותם עם בן/בת הזוג. זכרו שפגיעות היא לא חולשה, אלא דווקא מקור לקרבה אמיתית ועמוקה. אל תחששו להיעזר בייעוץ זוגי מקצועי כדי לפרק דפוסים ישנים ולבנות דפוסי תקשורת חדשים ובריאים.החוזה הזוגי המוסכם: המפתח להצלחה בפרק ב'לסיכום, אני מאמינה שהמפתח להצלחת זוגיות בפרק ב' הוא יצירת "חוזה זוגי" מוסכם - מערכת הסכמות מדוברות וברורות המתייחסות לכל האתגרים שהוזכרו לעיל. חוזה זה אינו בהכרח מסמך משפטי פורמלי (אם כי לעיתים גם זה נדרש), אלא יותר מסגרת של הבנות והסכמות המתעדכנת באופן קבוע.מדוע חוזה זוגי כה חיוני בפרק ב'?1. בהירות: החוזה הזוגי מייצר בהירות ומונע אי הבנות לגבי ציפיות וגבולות.
2. תקשורת: תהליך יצירת החוזה מחייב תקשורת עמוקה וכנה על נושאים מהותיים.
3. כבוד הדדי: ההסכמות משקפות כבוד לצרכים ולרצונות של כל אחד מבני הזוג.
4. גמישות והתחדשות: חוזה טוב כולל גם מנגנונים לעדכון ושינוי כאשר נסיבות החיים משתנות.
5. מניעת משברים: הסכמות מראש על נושאים טעונים מפחיתות את הסיכוי למשברים עתידיים.נושאים מרכזיים שכדאי לכלול בחוזה הזוגי:- הסכמות לגבי חינוך הילדים וחלוקת האחריות ההורית
- ניהול משאבים כלכליים ומודל כלכלי משותף
- איזון בין זמן משפחתי, זמן זוגי וזמן אישי
- ציפיות לגבי מעורבות הורים/משפחה מורחבת
- דרכי תקשורת בעת קונפליקט
- טיפוח הקשר הזוגי והאינטימיות
- התמודדות עם משברים וקשייםלסיכוםפרק ב' הוא הזדמנות נפלאה לבניית זוגיות בוגרת, מודעת ומספקת, המבוססת על לקחי העבר וחוכמת החיים שצברתם. האתגרים אמנם רבים, אך כאשר ניגשים אליהם בפתיחות, כנות ותקשורת טובה, הם הופכים להיות הזדמנויות לצמיחה משותפת ולהעמקת הקשר.זכרו: פרק ב' הוא לא "ניסיון שני" של אותו דבר, אלא הזדמנות לכתוב סיפור חדש לגמרי - סיפור שלומד מהעבר, אך אינו כבול אליו. עם חוזה זוגי מוסכם וברור, אתם יוצרים את התשתית הבריאה שתאפשר לכם לבנות יחד מערכת יחסים מספקת ומשמעותית לשנים רבות.

• Back

זוגיות איננה אינטואיטיבית. למה? על הפרדוקס המובנה במפגש הבינאישי העמוק?

בתרבות העכשווית רווחת האמונה כי זוגיות מוצלחת אמורה "לזרום" באופן טבעי, כי האינטואיציה הרגשית תנחה אותנו בנתיבי הקשר ללא מאמץ קוגניטיבי מיוחד. הקולנוע, הספרות והשיח הפופולרי מחזקים את הנרטיב הרומנטי, לפיו שני אנשים המתאימים זה לזה יתחברו כמו שני חלקי פאזל, והאינטימיות ביניהם תתפתח כתהליך אורגני וספונטני. אלא שהמציאות מלמדת אותנו שיעור שונה לחלוטין: זוגיות, במהותה העמוקה, איננה אינטואיטיבית כלל ועיקר.
הפרדוקס המרכזי של מערכת היחסים הזוגית טמון בכך שהיא מפגישה שתי מערכות אוטונומיות של משמעות, זהות וניסיון חיים, ודורשת מהן ליצור מרחב משותף בעל קוהרנטיות פנימית. האבולוציה הכשירה אותנו להישרדות ולרבייה, אך לא העניקה לנו באופן מובנה את המיומנויות הנחוצות ליצירת קשר ארוך-טווח המבוסס על שותפות, תקשורת עמוקה והתפתחות הדדית.
ראשית, המבנה הנוירו-ביולוגי שלנו מייצר מכשול מובנה. מערכת העצבים שלנו מגיבה למצבי דחק ואיום באמצעות תגובות פרימיטיביות של "הילחם, ברח או קפא". כאשר מתעוררת תחושת איום רגשי בזוגיות – למשל בעת קונפליקט – המוח הלימבי משתלט על המוח הקדמי-מצחי (ה-prefrontal cortex), המופקד על חשיבה רציונלית, אמפתיה ויכולת לראות את הפרספקטיבה של האחר. התוצאה היא שדווקא ברגעים שבהם אנו זקוקים ביותר לתקשורת מושכלת, גופנו "חוטף" אותנו למצב של תגובה אוטומטית שאינה מיטיבה עם הקשר הזוגי.
שנית, דפוסי ההתקשרות (attachment patterns) שפיתחנו בינקות ובילדות המוקדמת מעצבים את האופן שבו אנו חווים אינטימיות ומגיבים לה. הפסיכולוגיה ההתפתחותית מלמדת אותנו כי הדינמיקה עם הדמויות המטפלות הראשוניות שלנו יוצרת תבניות לא מודעות המשפיעות על התנהלותנו במערכות יחסים בבגרות. אדם בעל סגנון התקשרות חרד ירגיש צורך בלתי פוסק באישור וחיזוק, בעוד אדם בעל סגנון התקשרות נמנע יתקשה להתמסר לאינטימיות. כאשר שני אנשים בעלי דפוסי התקשרות שונים יוצרים מערכת יחסים, נוצר מפגש קומפלקסי שדורש עבודה מודעת ומכוונת כדי לגשר על הפערים.
שלישית, התרבות והסוציאליזציה מייצרות ציפיות והתניות המנוגדות לעיתים קרובות לצרכים האותנטיים של בני הזוג. הסטריאוטיפים המגדריים, למשל, מעודדים גברים להסתיר פגיעות ולהימנע מביטוי רגשי, בעוד נשים מחונכות להיות אחראיות על הרווחה הרגשית של הקשר. דפוסים אלו יוצרים אסימטריה מובנית שמקשה על תקשורת בריאה ושוויונית. יתרה מכך, השיח התרבותי הדומיננטי מציג תמונה אידיאליסטית ומעוותת של זוגיות, מבלי להציג את המורכבות והעבודה הרבה הנדרשת לתחזוקתה.
רביעית, מבנה המוח האנושי נוטה ליצור הטיות קוגניטיביות המשפיעות על תפיסתנו את בן הזוג. אנו מפרשים את התנהגותו דרך פרדיגמות סובייקטיביות, משליכים עליו תכונות שאינן בהכרח שלו, ומייחסים לו כוונות שלעיתים משקפות את חרדותינו יותר מאשר את מציאותו. ה"confirmation bias", למשל, גורם לנו לשים לב למידע התומך בתפיסה שכבר גיבשנו, ולהתעלם ממידע סותר. כך, אם פיתחנו את האמונה שבן הזוג "תמיד מאחר", נשים לב לכל איחור שלו, ונתעלם מהפעמים שבהן הגיע בזמן.
חמישית, הקשר הזוגי דורש יכולת להכיל פרדוקסים וניגודים פנימיים. עלינו להיות עצמאיים ותלויים, לשמור על זהותנו הייחודית ובה בעת ליצור זהות משותפת, לספק ביטחון ויציבות ובו-זמנית לאפשר צמיחה והתפתחות. מתח דיאלקטי זה מאתגר את החשיבה הבינארית שבה רוב האנשים נוטים לפעול באופן אינטואיטיבי.
כיצד, אם כן, מתמודדים עם העובדה שזוגיות איננה אינטואיטיבית? ראשית, בהכרה במגבלות האינטואיציה שלנו ובנכונות לפתח "מיומנויות זוגיות" באופן מודע ומכוון. זוגיות מוצלחת דורשת למידה, התבוננות עצמית, פיתוח יכולות תקשורת והבנה מעמיקה של דינמיקות בינאישיות. היא אינה מתרחשת "באופן טבעי" יותר משניתן לנגן על פסנתר ללא לימוד ואימון.
שנית, בפיתוח מודעות לדפוסים האוטומטיים שלנו ולאופן שבו הביוגרפיה האישית שלנו משפיעה על התנהלותנו בזוגיות. עבודה טיפולית, אישית או זוגית, יכולה לסייע בזיהוי ושינוי דפוסים מזיקים ובבניית דפוסי תקשורת והתמודדות בריאים יותר.
שלישית, בפיתוח סבלנות וסובלנות כלפי עצמנו וכלפי בן הזוג. ההבנה שזוגיות היא תהליך למידה מתמשך, ושטעויות הן חלק אינהרנטי ממנו, מאפשרת חמלה ופתיחות שהן קריטיות להתפתחות הקשר.
רביעית, בפיתוח סקרנות אמיתית כלפי עולמו הפנימי של בן הזוג, מתוך הבנה שהוא יישות נפרדת ומורכבת שלעולם לא אוכל להבין באופן מלא, ושהדרך להתקרב אליו עוברת דרך נכונות מתמדת ללמוד ולהתפתח.
ההכרה בכך שזוגיות איננה אינטואיטיבית אינה סיבה לייאוש, אלא פתח לשחרור. היא משחררת אותנו מהציפייה שהקשר "אמור" לזרום ללא מאמץ, ומאפשרת לנו לגשת אליו כאל מסע משותף של למידה, צמיחה ויצירה. זוהי עבודה מאתגרת, אך גם מתגמלת – לא רק בשיפור איכות הזוגיות, אלא גם בהעמקת ההבנה העצמית ובהרחבת יכולתנו לאינטימיות אותנטית.

• Back

האם אני באמת מכיר את בן הזוג שלי? על אשליית האינטימיות והעצמי החמקמק

שאלת ההיכרות האותנטית עם האחר המשמעותי ביותר בחיינו עומדת בלב הוויית הקיום האנושי. היא נשזרת במארג הדק שבין אינטימיות אמיתית לבין אשליותיה, וחושפת פרדוקס מטריד: ככל שאנו מעמיקים בהיכרות עם האחר, כך מתבהרת ההבנה עד כמה הוא נותר בלתי מושג במהותו העמוקה ביותר.
ההנחה הרומנטית גורסת כי האינטימיות הזוגית מאפשרת חדירה אפיסטמית אל מעבר למחסומי העצמי. אנו מתהלכים בעולם עם אמונה כי השותף לחיינו הוא המכיר אותנו היטב, וכי אנו זכינו לפריבילגיה של היכרות עמוקה עמו. אלא שתפיסה זו, מתברר, היא במידה רבה קונסטרוקציה נרטיבית המשרתת את הצורך הפסיכולוגי בוודאות ובמשמעות. היא מתעלמת מהאפיסטמולוגיה המורכבת של הכרת האחר ומהאונטולוגיה החמקמקה של העצמי האנושי.
העצמי הוא יישות דינמית ורב-ממדית, הנתונה בהתהוות מתמדת. מבחינה פילוסופית, אין "אני" קוהרנטי ויציב המתקיים מעבר למופעיו המשתנים. הפנומנולוגיה הקיומית, בהשראת היידגר ומרלו-פונטי, מלמדת אותנו כי העצמי הוא תהליך, לא מהות. כיצד, אם כן, ניתן להכיר את מי שהוא בהגדרתו פרויקט בלתי מושלם? ואף יותר מכך, כיצד ניתן להכיר את מי שחלקים ניכרים מזהותו וחווייתו אינם נגישים אפילו לו עצמו?
הפסיכואנליזה חשפה את האופקים הלא-מודעים של הנפש, אותם מרחבים אפלים המנהלים משא ומתן סמוי עם התודעה. לפי פרויד ויורשיו, האדם עצמו אינו מכיר באופן מלא את מניעיו, משאלותיו וטראומותיו. הוא זר לעצמו במידה ניכרת. אם כך, הדרמה הזוגית הופכת לדיאלוג קומפלקסי שבו שני סובייקטים, המהווים תעלומה לעצמם, מנסים לפענח זה את זה.
המחקר העכשווי בתחום הקוגניציה והנוירולוגיה מצביע על תופעה מעניינת נוספת – הקונפבולציה. אנו ממציאים נרטיבים קוהרנטיים כדי להסביר התנהגויות ובחירות שנבעו למעשה ממנגנונים אוטומטיים ולא-מודעים. כאשר אני סבור כי אני "מבין" מדוע בן זוגי פעל כפי שפעל, האם אני באמת תופס את המציאות הפסיכולוגית שלו, או שמא אני רק משליך עליו נרטיב שיצרתי, המתאים לתפיסת העולם שלי?
לצד המכשולים הפילוסופיים והפסיכולוגיים, ישנם גם חסמים סוציולוגיים בפני היכרות אמיתית. החברה המודרנית מעודדת הבניה של "עצמי אותנטי" שהוא למעשה פרפורמנס מתוחכם. ארווינג גופמן ויורשיו הראו כיצד אנו מנהלים רשמים ומציגים "עצמי" שונים בהקשרים חברתיים שונים. הזוגיות, למרות האינטימיות שבה, אינה משוחררת לחלוטין מדינמיקה זו. גם מול בן הזוג אנו ממשיכים להציג גרסה מסוימת של עצמנו – אולי אותנטית יותר, אך עדיין לא חפה ממניפולציות מודעות ולא מודעות.
אך אולי ההיכרות האמיתית אינה טמונה בחשיפה טוטאלית של העצמי (שממילא אינה אפשרית), אלא בהכרה בחלקיות ובארעיות של הידיעה. עמנואל לוינס הציע אתיקה המבוססת על הכרה בזרות הבלתי ניתנת לצמצום של האחר. דווקא קבלת האחר כמסתורין בלתי פתיר יוצרת מרחב של כבוד אינסופי. אולי היכרות אמיתית אין משמעה לדעת את בן הזוג באופן טוטאלי, אלא להכיר בכך שלעולם לא אוכל לדעת אותו לגמרי, ובכל זאת להתמסר למסע המשותף של גילוי מתמשך.
אפשר שהאינטימיות העמוקה ביותר מתרחשת דווקא ברגעים שבהם אנו חווים את בן הזוג כזר ובלתי מוכר, כאשר החידה שהוא מציב בפנינו מתגלה במלוא עוצמתה. ברגעים אלה, אם אנו מסוגלים להכיל את אי-הוודאות ואת התעלומה מבלי לנסות לפתור אותה באמצעות הכללות או רדוקציות, נפתח מרחב של אינטימיות אותנטית – לא מתוך אשליה של ידיעה מוחלטת, אלא מתוך ענווה אפיסטמית וקבלה של המסתורין.
השאלה "האם אני באמת מכיר את בן הזוג שלי?" אינה שאלה שניתן לפתור באופן דיכוטומי. היא הזמנה למסע אינסופי של גילוי והתוודעות, של התקרבות והתרחקות, של ודאויות זמניות ומסתורין מתמיד. זהו מסע שסופו אינו בידיעה טוטאלית, אלא באהבה המסוגלת להכיל את המתח הדיאלקטי שבין ההיכרות לזרות, בין האינטימיות למסתורין.

• Back

משברי נאמנות בעידן החדש: סמנטיקה או שינוי מהותי?

בלב הקיום האנושי המודרני ניצבת תופעה מורכבת ומטרידה – משברי הנאמנות. בעוד שנאמנות הייתה ערך מוסרי מרכזי לאורך ההיסטוריה האנושית, התמורות החברתיות, הטכנולוגיות והתרבותיות של העידן הנוכחי מציבות אתגרים חדשים בפני מושג זה, ודורשות בחינה מחודשת של עצם משמעותו.מהותה המשתנה של הנאמנות
בעבר, נאמנות הייתה מוגדרת באופן צר ומוחלט – דבקות במושא הנאמנות ללא סייג וללא ערעור. מסגרות חברתיות מסורתיות כמו משפחה, קהילה, דת ומדינה היוו את העוגנים המרכזיים אליהם הופנתה נאמנות זו. אולם, המציאות העכשווית הרב-ממדית מאתגרת את התפיסה המונוליתית הזו. האדם המודרני ניצב בפני מגוון זהויות, שיוכים ומוקדי נאמנות המתחרים על תשומת לבו ומחויבותו, ולעתים קרובות מציבים אותו במצבי קונפליקט פנימי וחיצוני.
הנזילות החברתית של ימינו, כפי שמתאר זאת הסוציולוג זיגמונט באומן, מייצרת מציאות שבה הקשרים האנושיים הופכים לזמניים, גמישים ובעלי עומק מוגבל. בעולם שבו קהילות וירטואליות מחליפות את אלו הפיזיות, ובו הניידות הגיאוגרפית והתעסוקתית מעודדת התנתקות וניתוק מתמידים, מתערערת ההנחה כי נאמנות היא מצב קבוע וטוטאלי.הפרדוקס הדיגיטלי
הפלטפורמות הדיגיטליות, שהפכו לזירה מרכזית של התנהלות חברתית, מציגות פרדוקס מעניין בהקשר של נאמנות. מחד, הן מאפשרות יצירת קשרים רבים ומגוונים החוצים גבולות גיאוגרפיים, תרבותיים וחברתיים, ובכך מרחיבות את פוטנציאל הנאמנות. מאידך, הן מעודדות שטחיות, "צריכה" מתמדת של קשרים חדשים, ומקלות על הנטישה והמעבר ממערכת יחסים אחת לאחרת.
במרחב הדיגיטלי ניכרת גם תופעה של "נאמנות מפוצלת" – יכולתו של האדם להציג פנים שונות בהקשרים שונים, ולנהל במקביל מערכות יחסים מרובות המנותקות זו מזו. האם מדובר בהתפתחות חיובית המשחררת את האדם מכבלי תפיסה צרה של נאמנות, או שמא בפיחות משמעותי במהותו של ערך חברתי יסודי?משבר הנאמנות בשוק העבודה
ההשפעה הדרמטית ביותר של השינויים בתפיסת הנאמנות ניכרת אולי בשוק העבודה המודרני. המודל הישן של קריירה יציבה וארוכת טווח באותו מקום עבודה, המבוססת על נאמנות הדדית בין העובד למעסיק, פינה את מקומו למודל דינמי ונזיל. כיום, עובדים מוערכים על יכולתם להסתגל, להתחדש ולנוע בין תפקידים וארגונים, ואילו ארגונים מתנהלים על פי שיקולים כלכליים קרים המובילים לעיתים קרובות לפיטורים המוניים ולהעדפת רווח על פני נאמנות לעובדים.
התוצאה היא אמביוולנטיות מטרידה – מצד אחד, ציפייה של מעסיקים למחויבות ונאמנות מצד העובדים, ומצד שני, היעדר נכונות להעניק ביטחון תעסוקתי ויציבות בתמורה. פרדוקס זה מוביל לניכור הולך וגובר בין עובדים למקומות עבודתם, ולתפיסה אינסטרומנטלית של יחסי העבודה.משבר הנאמנות במישור הפוליטי
המרחב הפוליטי מהווה זירה נוספת שבה משבר הנאמנות מקבל ביטוי דרמטי. הפילוג החברתי המתגבר, ערעור האמון במוסדות השלטון והתקשורת, ועליית הפופוליזם – כל אלה משקפים את התפוררותן של מסגרות הנאמנות המסורתיות. הזהות הפוליטית הופכת לנזילה, והנאמנות למפלגה או לאידיאולוגיה מסוימת מתחלפת בנטייה לתמוך בדמויות כריזמטיות או במסרים פשטניים המספקים תחושת שייכות זמנית.
ניכר כי הנאמנות הפוליטית במאה ה-21 מבוססת פחות על עקרונות ואידיאלים מופשטים, ויותר על תחושות סובייקטיביות של זהות, שייכות ואיום. זהו שינוי מהותי המשפיע על יציבותן של דמוקרטיות ועל אופיו של השיח הציבורי.לקראת תפיסה חדשה של נאמנות
האם משברי הנאמנות בעידן שלנו מבשרים את סופה של הנאמנות כערך חברתי מרכזי? נראה כי התשובה מורכבת. מה שאנו עדים לו אינו היעלמותה של הנאמנות, אלא שינוי באופן שבו היא מובנת ומיושמת. במקום נאמנות עיוורת ואוטומטית, מתפתחת תפיסה רפלקטיבית וביקורתית יותר, המבוססת על בחירה מודעת ומתחדשת.
יתכן שהאתגר העומד בפנינו הוא לפתח מודל חדש של נאמנות – כזה המכיר במורכבות ובנזילות של הקיום המודרני, אך אינו מוותר על עומק ומשמעות. נאמנות שאינה כבל המגביל את חופש הבחירה, אלא עוגן המספק יציבות בים סוער של שינויים מתמידים.
בעולם שבו הכל נתון לשינוי, אולי דווקא היכולת לשמר נאמנות מודעת ומבוקרת – לאנשים, לערכים ולמוסדות – היא שמעניקה משמעות ויציבות לקיומנו. אולי האתגר האמיתי אינו להיאבק בשינויים המתחוללים בתפיסת הנאמנות, אלא להבין אותם ולנווט בתוכם באופן שישמר את מהותה העמוקה, גם אם צורתה משתנה.

• Back

מבחני הציביליזציה המודרנית: מה זה כיום משבר אי נאמנות?

בעידן הדיגיטלי המתאפיין בשפע בלתי מוגבל של אפשרויות, אנו מוצאים עצמנו ניצבים בפני פרדוקס מטריד – ככל שהעולם מתרחב והגבולות מיטשטשים, כך הולכת ומתערערת תשתית הנאמנות הבסיסית עליה מושתתות מערכות היחסים האנושיות. הנאמנות, אותה אבן יסוד עתיקת יומין שעליה נבנו מוסדות חברתיים ואישיים כאחד, ניצבת כיום תחת מתקפה חסרת תקדים.
המושג "נאמנות" בתקופתנו עובר טרנספורמציה מהותית. אין מדובר עוד בפרדיגמה חד-משמעית של התמסרות מוחלטת, אלא במארג מורכב של מחויבויות המתחרות על משאבי הקשב והמסירות שלנו. הטכנולוגיה, שהבטיחה לקרב לבבות ולגשר על פערים, יצרה מציאות פרדוקסלית שבה הקירבה הווירטואלית מייצרת ריחוק פיזי ורגשי. פיתויים דיגיטליים אורבים בכל פינה, והפלטפורמות החברתיות מציעות אשליה של אינטימיות ללא מחויבות אמיתית.
בשדה הזוגי, משבר הנאמנות מקבל ביטוי מובהק. הנגישות הקלה לאינטראקציות רומנטיות אלטרנטיביות, הלגיטימציה החברתית המתרחבת לצורות שונות של קשרים, והשיח הפוסט-מודרני המקדש את מימוש העצמי על פני הקרבה למען האחר – כל אלה מערערים את הקונספציה המסורתית של נאמנות בלעדית. בחינה מעמיקה של התופעה מגלה כי אין מדובר רק במשבר מוסרי, אלא בהשתקפות של תמורות עמוקות בתפיסת הזהות האישית והיחסים הבינאישיים.
הנאמנות במרחב התעסוקתי עוברת טלטלה לא פחות משמעותית. הקריירה הליניארית התפוררה לטובת מסלול פרגמנטרי של החלפת מעסיקים וגמישות תעסוקתית. הברית הבלתי כתובה בין העובד למעסיק – נאמנות כנגד ביטחון – נסדקה, ותחתיה צמחה אתיקה חדשה המעודדת ניידות ותחרותיות. פרדוקסלית, דווקא בעידן שבו חברות מצהירות על ערכי משפחתיות ושייכות, העובדים מרגישים פחות מחויבות לארגון ויותר נאמנות לקריירה האישית וליכולתם להתפתח מקצועית.
גם במישור הלאומי והקהילתי, הנאמנות עוברת רה-קונספטואליזציה. זהויות היברידיות ומרובות מאתגרות את הנאמנות המונוליטית למדינה או לקבוצה אתנית. אנשים חשים שייכות למספר מעגלים במקביל – גלובליים ולוקליים, וירטואליים ופיזיים – וההיררכיה ביניהם נזילה ומשתנה. האם משבר הנאמנות הוא אות לדקדנס תרבותי, או שמא זוהי אבולוציה חברתית המותאמת למציאות העכשווית המורכבת?
ייתכן שהפתרון אינו טמון בניסיון נואל לשחזר מודלים ישנים של נאמנות, אלא בעיצוב פרדיגמה חדשה, המכירה במורכבות ובריבוי הזהויות והמחויבויות. נאמנות אותנטית בתקופתנו תתבסס על בחירה מודעת ומתחדשת, ולא על כבלים חברתיים או מוסריים שהוטלו עלינו. זוהי נאמנות רפלקסיבית, הדורשת תחזוקה מתמדת וחשיבה ביקורתית, אך בה-בעת מאפשרת חופש וגמישות.
אתגר הנאמנות בעידן שלנו הוא אפוא לא להיצמד בעקשנות למודלים אנכרוניסטיים, אלא לפתח גישה מורכבת ובוגרת יותר למערכות יחסים, הכוללת מחויבות והתחדשות בעת ובעונה אחת. זוהי משימה קשה ומורכבת, אך היא עשויה להוביל למרחבים חדשים של אמון, קירבה ומשמעות במציאות הפוסט-מודרנית.

• Back

שיקום הזוגיות לאחר אי-נאמנות: מסע ריפוי והתחדשות

אי-נאמנות בזוגיות היא מהמשברים המורכבים והכואבים ביותר שזוג יכול לחוות. היא מערערת את יסודות האמון, הביטחון והקרבה שנבנו לאורך זמן. למרות הכאב העמוק והקושי, זוגות רבים בוחרים להתמודד עם המשבר ולנסות לשקם את הקשר. מאמר זה מציע תובנות ודרכי התמודדות לזוגות שמבקשים לצעוד במסלול השיקום לאחר אי-נאמנות.ההשפעות הרגשיות של אי-נאמנותאי-נאמנות יוצרת משבר עמוק שמשפיע על המבנה הפסיכולוגי הבסיסי של הזוגיות ושל הפרטים בה. היא פוגעת בתחושת הביטחון הקיומית ובמערכת הציפיות והאמונות הבסיסיות שעליהן מושתתים חיינו. להלן ההשפעות העיקריות על שני בני הזוג:עבור הנפגע/ת:
- טראומה רגשית: תחושות של הלם, בגידה, כאב עמוק וחוסר אונים
- ערעור תחושת הביטחון: פגיעה בדימוי העצמי ובתחושת הערך
- אובדן אמון: קושי להאמין לא רק בבן/בת הזוג אלא גם בשיפוט העצמי
- שאלות מתמידות: מחשבות חודרניות, ספקות והשוואות מתמידות
- אובדן יכולת החיזוי: ערעור עמוק של היכולת לחזות את המציאות ולסמוך על תפיסת העולםעבור מי שהיה לא נאמן/ה:
- אשמה ובושה: תחושות כבדות של אשמה על הפגיעה שנגרמה
- פחד מאובדן: חרדה מפני אובדן הקשר והמשפחה
- אובדן זהות: התמודדות עם פער בין הזהות העצמית לבין המעשים
- רצון לתיקון: תחושת דחיפות לתקן את מה שנשבר, לעיתים בדרכים לא יעילותהאם שיקום אפשרי?אין תשובה אחת לשאלה האם ניתן לשקם זוגיות לאחר אי-נאמנות. מחקרים מראים שזוגות רבים אכן מצליחים לבנות מחדש את הקשר שלהם, ואף מדווחים לעתים על זוגיות חזקה ועמוקה יותר. הצלחת השיקום תלויה במספר גורמים:1. נכונות הדדית להתמודד: שני הצדדים צריכים להיות מחויבים לתהליך התובעני של שיקום היחסים.
2. איכות הקשר לפני האירוע: זוגיות שהייתה יציבה וחזקה לפני האי-נאמנות בעלת סיכוי טוב יותר להשתקם.
3. אופי האי-נאמנות: הנסיבות, המשך והעומק של האי-נאמנות משפיעים על סיכויי השיקום.
4. תמיכה חיצונית: ליווי מקצועי (טיפול זוגי) יכול להגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה.
5. דפוסי תקשורת: היכולת לנהל דיאלוג פתוח, כן ומכבד חיונית לתהליך.שלבים בתהליך השיקום1. החלטה משותפת על שיקום
השלב הראשון הוא קבלת החלטה מודעת של שני בני הזוג להתמודד עם המשבר ולנסות לשקם את הקשר. חשוב שההחלטה תתקבל מתוך בחירה אמיתית ולא מתוך לחץ חברתי או משפחתי.2. יצירת ביטחון ראשוני
לפני שניתן להתחיל בשיקום עמוק יותר, הצד שהיה לא נאמן צריך ליצור תחושת ביטחון בסיסית:
- ניתוק מוחלט מהקשר השלישי (אם עדיין קיים)
- שקיפות מלאה לגבי התנהלות יומיומית
- נכונות לענות על שאלות בכנות
- הבעת חרטה אמיתית והכרה בפגיעה שנגרמה3. הבנת הסיבות והנסיבות
חשוב להבין את ההקשר הרחב שבו התרחשה האי-נאמנות. זה לא מהווה הצדקה למעשים, אך מאפשר הבנה עמוקה יותר של דפוסים בזוגיות שאולי תרמו למשבר:
- בעיות תקשורת מתמשכות
- ריחוק רגשי או פיזי
- משברי חיים משמעותיים
- סוגיות אישיות לא פתורות4. עיבוד הכאב והטראומה
הצד הנפגע זקוק למרחב בטוח לביטוי רגשותיו והכרה בכאב שחווה:
- אפשרות להביע כעס, עצב ופחד ללא שיפוטיות
- הקשבה אמפתית מצד בן/בת הזוג
- תיקוף הרגשות והכרה בלגיטימיות שלהם
- סבלנות לתהליך שאינו ליניארי ויכול לכלול עליות וירידות5. בניית אמון מחדש
זהו תהליך הדרגתי וממושך שדורש:
- עקביות בהתנהגות
- שקיפות מוגברת (אך לא מוגזמת שמייצרת יחסי שליטה)
- קיום הבטחות קטנות וגדולות
- תקשורת פתוחה ורגישה6. פיתוח דפוסי תקשורת חדשים
תקשורת בריאה יותר היא מפתח לזוגיות משוקמת:
- פיתוח יכולת הקשבה אמפתית
- שיתוף ברגשות ובצרכים באופן ישיר ולא מאשים
- זיהוי ושינוי דפוסי תקשורת הרסניים
- יצירת מרחב בטוח לשיח על קשיים וחששות7. סליחה והתקדמות
הסליחה היא תהליך מורכב שמתרחש לאורך זמן ולא כאירוע חד-פעמי:
- הסליחה אינה שכחה או מחיקת העבר
- היא מאפשרת שחרור הדרגתי של הכעס והכאב
- זוהי בחירה אישית שאי אפשר לכפות או להאיץ
- לעתים היא מתרחשת בשלבים ובמעגליםאתגרים בדרךשיקום יכולת החיזוי ותחושת הביטחון הבסיסית
אחד הקשיים המרכזיים לאחר אי-נאמנות הוא אובדן יכולת החיזוי של הנפגע/ת. יכולת זו קשורה באופן עמוק למנגנוני ההישרדות הבסיסיים ביותר שלנו כבני אדם:- זעזוע קיומי: הפגיעה ביכולת לחזות את המציאות ולסמוך על תפיסת העולם גורמת לתחושה שדומה לאיום קיומי ממשי
- ערעור הנרטיב: הנפגע/ת מגלה שסיפור החיים שהיה בטוח/ה בו היה שונה מהמציאות, מה שמוביל לערעור כל מערכת האמונות
- אובדן תחושת השליטה: התחושה שלא ניתן לסמוך על תפיסות והערכות מצב פוגעת ביכולת לקבל החלטות ולהרגיש שליטה בחיים
- תחושת ניתוק: רבים מדווחים על תחושת ניתוק מהמציאות, כאילו העולם כבר אינו מוכר או צפוילשיקום היכולת הזו נדרשים:
- בניית מערכת חדשה של ציפיות ריאליות
- יצירת עקביות שניתן לסמוך עליה בהתנהגות לאורך זמן
- חוויות חיוביות מצטברות שמחזקות את היכולת לצפות נכון את התנהגות בן/ת הזוג
- הבנה שתחושת הביטחון החדשה תהיה שונה מזו שהייתה קודם - לא תמימה, אך פוטנציאלית בוגרת ומבוססת יותרהתמודדות עם זיכרונות פולשניים
הצד הנפגע עשוי לחוות מחשבות חודרניות ו"סרטים" מנטליים על האי-נאמנות. אסטרטגיות להתמודדות כוללות:
- טכניקות מיינדפולנס להרפיית המחשבות
- הגבלת זמן "חקירות" ושאלות לזמנים מוגדרים
- פיתוח יכולת להבחין בין עבר להווה
- בניית טקסים זוגיים חדשים ליצירת זיכרונות חיובייםהתנודות הרגשיות
נורמלי לחוות "מרכבת הרים" רגשית, במיוחד בשנה הראשונה אחרי חשיפת האי-נאמנות:
- חשוב להבין שימים טובים עשויים להתחלף בימים קשים
- סבלנות לתהליך שאינו ליניארי
- פיתוח מנגנוני התמודדות עם גלי רגשות חזקיםלחץ חברתי ומשפחתי
התמודדות עם דעות והשפעות חיצוניות:
- החלטה מושכלת למי לספר ובאיזה היקף
- הצבת גבולות מול התערבות חיצונית
- מציאת מקורות תמיכה מתאימיםהתפקיד המשמעותי של טיפול זוגיטיפול זוגי יכול להוות מרכיב מכריע בתהליך השיקום:
- מספק מרחב בטוח ומכוון לעיבוד האירועים
- מציע כלים מקצועיים להתמודדות עם האתגרים
- מסייע בזיהוי ושינוי דפוסים בעייתיים
- מלווה את הזוג בתהליך הממושךבניית זוגיות חדשה ומחוזקתכשזוגות מצליחים לעבור את תהליך השיקום, התוצאה אינה חזרה למצב הקודם אלא יצירת זוגיות חדשה:
- עם תקשורת עמוקה ופתוחה יותר
- מבוססת על הבנה טובה יותר של צרכים וגבולות
- עם מודעות גבוהה יותר לנקודות תורפה ולדרכי התמודדות
- לעתים עם חיבור אינטימי עמוק יותרסיכוםשיקום זוגיות לאחר אי-נאמנות הוא מסע מאתגר הדורש אומץ, מחויבות והתמדה משני בני הזוג. אין זה תהליך קל או מהיר, אך עבור זוגות רבים הוא מוביל לקשר מחוזק ומשמעותי יותר. המפתח הוא סבלנות, אמפתיה הדדית, ולעתים קרובות - עזרה מקצועית. חשוב לזכור שכל זוג הוא ייחודי, וקצב וצורת ההתקדמות יהיו שונים מזוג לזוג.האי-נאמנות אמנם יוצרת שבר עמוק, אך לעתים דווקא דרך הסדקים יכול להיכנס אור חדש שמאפשר צמיחה והתפתחות משותפת.

• המשך קריאה...

• Back

תקשורת פתוחה: הסוד החבוי של זוגות מאושרים

בעולם שבו זוגיות מוצלחת נראית לעתים כמו נוסחה מסתורית, ישנו מרכיב אחד שזוגות מאושרים מיישמים באופן עקבי אך לעתים קרובות אינם מדברים עליו בקול רם: תקשורת פתוחה. כמו אבן חן יקרה המוסתרת בתוך סלע רגיל, יכולת זו להתחבר באופן אמיתי ומשמעותי, היא שמבדילה בין זוגיות שורדת לזוגיות משגשגת.מהי תקשורת פתוחה?תקשורת פתוחה היא יותר מאשר רק לדבר - זוהי אמנות של שיתוף אמיתי. פיטר דרוקר, אבי תורת הניהול המודרנית , הדגיש כי "הדבר החשוב ביותר בתקשורת הוא לשמוע את מה שלא נאמר".תקשורת פתוחה מתרחשת כאשר בני זוג יכולים לבטא את מחשבותיהם, רגשותיהם, צרכיהם וחלומותיהם ללא פחד מביקורת או דחייה, גם לא כזו שאיננה מילולית. זוהי היכולת להיות פגיע ואותנטי, כשכל אחד מבני הזוג מרגיש בטוח לחשוף את עצמו במלואו.תקשורת פתוחה מורכבת ממספר מרכיבים חיוניים:• כנות ללא תנאי - אמירת האמת גם כשזה קשה
• הקשבה אקטיבית - נוכחות מלאה כשבן/בת הזוג מדברים
• אי-שיפוטיות - יצירת מרחב בטוח לשיתוף
• אמפתיה - היכולת להבין את נקודת המבט של האחר
• פתרון קונפליקטים בריא - התמודדות עם חילוקי דעות בצורה בונהכיצד תקשורת פתוחה באה לידי ביטוי בזוגיות?זוגות המצטיינים בתקשורת פתוחה מיישמים אותה בדרכים רבות ומגוונות:• שיחות יומיומיות משמעותיות בני זוג מאושרים אינם מסתפקים בשיחות שטחיות על סידורי היום. הם מקדישים זמן לשיחות עמוקות יותר - על חלומות, פחדים, תקוות ותסכולים. הם יוצרים מרחב קבוע לחיבור אמיתי, אם זה בארוחת ערב משותפת או בטיול ערב.
• ביטוי צרכים באופן ישיר במקום לצפות שבן/בת הזוג "יקראו את המחשבות", זוגות עם תקשורת טובה מביעים את צורכיהם באופן ברור. "אני זקוק לחיבוק עכשיו" או "אני צריכה קצת זמן לעצמי היום" - אמירות פשוטות אלו מונעות אי-הבנות וכעסים מיותרים.
• הקשבה אמיתית כשאחד מבני הזוג מדבר, השני מקשיב באמת - ללא הסחות דעת, ללא הכנת תשובה בראש, וללא שיפוט. הם שואלים שאלות הבהרה ומשקפים את מה ששמעו כדי לוודא הבנה.
• קבלת אחריות וסליחה בני זוג עם תקשורת פתוחה לוקחים אחריות על טעויותיהם, מתנצלים באופן כן, ומוכנים לסלוח. הם אינם צוברים טינה או מחזיקים ב"כרטיסים אדומים" לשימוש עתידי.
• שיתוף בפגיעות הם אינם מפחדים להראות חולשה או לשתף ברגשות עמוקים, גם כאלה שקשה לבטא. הם יודעים שפגיעות היא לא חולשה אלא דווקא ביטוי של אומץ ואמון בבן/בת הזוג.מה תקשורת פתוחה תורמת לזוגיות?התרומה של תקשורת פתוחה לזוגיות היא עמוקה ומקיפה:• אמון עמוק כאשר בני זוג מתקשרים בפתיחות לאורך זמן, נבנה ביניהם אמון עמוק שמהווה בסיס איתן לזוגיות. הם יודעים שיכולים לסמוך זה על זו גם ברגעים קשים.
• חיבור רגשי עמוק תקשורת פתוחה מאפשרת חיבור שהוא מעבר לשטחי. בני זוג שמשתפים ברגשותיהם האמיתיים חווים אינטימיות רגשית שמעמיקה את הקשר ביניהם.
• פתרון יעיל של קונפליקטים כל זוג נתקל במחלוקות, אך זוגות עם תקשורת פתוחה פותרים אותן ביעילות רבה יותר. הם מתמקדים בבעיה ולא בהאשמות, מקשיבים לצד השני, ועובדים יחד למציאת פתרון.
• התפתחות אישית וזוגית תקשורת פתוחה מאפשרת לבני הזוג לצמוח יחד. הם יכולים לשתף בשאיפותיהם, לתמוך זה בזו, ולהתפתח הן כיחידים והן כזוג.
• יכולת התמודדות עם משברים זוגות עם תקשורת פתוחה מתמודדים טוב יותר עם אתגרי החיים - בעיות כלכליות, בריאותיות, משפחתיות ועוד. היכולת לדבר בכנות על הקשיים ולתמוך זה בזו מחזקת את עמידותם בפני משברים.
מדוע הסוד נשמר?
אם תקשורת פתוחה כה חיונית, מדוע היא נחשבת ל"סוד חבוי"? ישנן מספר סיבות לכך:
• פגיעות נתפסת כחולשה בחברה שלנו, במיוחד עבור גברים, להיות פגיע נתפס לעתים כחולשה. זוגות מאושרים יודעים שההיפך הוא הנכון, אך לא תמיד מדברים על כך בפומבי.
• הרגל של פרטיות זוגות רבים שומרים על פרטיות הדינמיקה הזוגית שלהם. הם חווים את עומק התקשורת ביניהם, אך לא בהכרח משתפים אחרים בפרקטיקות הספציפיות שלהם.
• זה נראה "פשוט מדי" לפעמים האמת הפשוטה ביותר קשה לקבלה. "פשוט לדבר" נשמע כל כך בסיסי שקשה להאמין שזהו המפתח לזוגיות מוצלחת, אך אכן כך הוא.מילות סיכום
תקשורת פתוחה היא אכן הסוד החבוי של זוגות מאושרים - לא כי הם מנסים להסתיר אותו, אלא כי היא כה אינטגרלית לחייהם שהם פשוט חיים אותה מבלי לדבר עליה. היא דורשת מאמץ, אומץ ומחויבות, אך התגמול הוא עצום: זוגיות עמוקה, אוהבת ומתמשכת.
כל זוג יכול לפתח ולשפר את התקשורת הפתוחה ביניהם. זה מתחיל בצעדים קטנים של כנות, הקשבה והבנה, ועם הזמן הופך לדפוס טבעי של אינטראקציה שמעשיר את חיי הזוגיות ומעמיק את הקשר.

• Back

ההקשר הרגשי של כסף בזוגיות

כסף אינו רק אמצעי תשלום או מדד כלכלי; הוא טעון במשמעויות רגשיות עמוקות שמשפיעות על חיינו היומיומיים ועל מערכות היחסים שלנו. בזוגיות, כסף הופך לעתים למראה המשקפת דפוסים, אמונות וערכים שהבאנו עמנו מהבית וממסלול החיים האישי. מאמר זה בוחן את ההקשרים הרגשיים השונים של כסף בזוגיות, וכיצד הבנתם יכולה לתרום למערכת יחסים בריאה יותר.ביטחון וחרדה: היסודות הרגשיים
כסף מייצג עבור רבים מאיתנו את הביטחון הבסיסי ביותר – היכולת לספק צרכים בסיסיים, להתמודד עם מצבי חירום, ולהבטיח עתיד יציב. בזוגיות, תחושת הביטחון הכלכלי הזו הופכת למשותפת, ולעתים גם לתלויה באדם אחר.
כאשר בני זוג מגיעים עם רמות שונות של צורך בביטחון כלכלי, נוצרים לעתים מתחים. בן זוג אחד עשוי להעדיף חיסכון משמעותי למקרי חירום, בעוד האחר מרגיש נינוח יותר עם מינימום חסכונות. הבדלים אלה משקפים לעתים קרובות חוויות ילדות שונות – מי שגדל במשפחה שהתמודדה עם קשיים כלכליים עשוי לפתח רגישות גבוהה יותר לחרדה כלכלית.
השיחה הפתוחה על החרדות הכלכליות של כל אחד מבני הזוג היא צעד ראשון חיוני בבניית אמון כלכלי משותף. במקום לשפוט את בן הזוג על היותו "קמצן מדי" או "בזבזן מדי", הבנת המקורות הרגשיים של התנהגויות אלה מאפשרת יצירת מרחב בטוח לדיון ולמציאת פתרונות מאוזנים.ערך עצמי וזהות: מי אנחנו דרך הכסף
עבור רבים, היכולת להרוויח, לחסוך ולנהל כסף קשורה באופן הדוק לתחושת הערך העצמי והזהות האישית. בזוגיות, דינמיקה זו מתעצמת כאשר אחד מבני הזוג מרוויח יותר או כאשר אחד מהם בוחר לוותר על קריירה לטובת גידול ילדים או תמיכה בקריירה של בן הזוג השני.
פערי הכנסה בזוגיות עשויים להוביל לחוסר איזון בדינמיקת הכוח, במיוחד אם ההכנסה הכספית נתפסת כמדד להצלחה או לתרומה למשפחה. בן זוג שמרוויח פחות או שאינו עובד מחוץ לבית עלול לחוש ירידה בערך העצמי, בעוד שבן זוג שנושא בעול הכלכלי העיקרי עשוי לחוש לחץ כבד או רגשות אשמה על העדרות מהבית.
זוגות מוצלחים מצליחים ליצור מרחב שבו ערך ותרומה אינם נמדדים רק בכסף. הכרה הדדית ביכולות, בכישורים ובתרומות המגוונות לזוגיות ולמשפחה – בין אם כלכליות ובין אם לאו – היא מפתח לבניית זהות זוגית משותפת שאינה תלויה רק בהישגים כלכליים.חופש ושליטה: האוטונומיה הכלכלית בזוגיות
הכסף מאפשר חופש בחירה, עצמאות והגשמה עצמית. בזוגיות, שאלת האוטונומיה הכלכלית הופכת למורכבת – כיצד משלבים בין הצורך בעצמאות אישית לבין הצורך בשיתוף ובניית חיים משותפים?
זוגות רבים מתלבטים בשאלת ניהול הכספים: חשבון משותף, חשבונות נפרדים, או פתרון משולב? מאחורי בחירות טכניות אלה עומדות שאלות עמוקות של אמון, שליטה וחופש. בן זוג שמעדיף חשבון נפרד אינו בהכרח חושש ממחויבות, אלא עשוי להביע צורך בשמירה על זהות עצמאית בתוך הזוגיות.
מציאת איזון בין עצמאות כלכלית לבין שיתוף היא אתגר מתמשך בזוגיות. שיחות פתוחות על הצרכים והגבולות של כל אחד מבני הזוג, לצד הגדרת מטרות משותפות, מאפשרות יצירת מודל כלכלי המכבד את האוטונומיה האישית תוך בניית חזון משותף.מעמד חברתי והשוואה: המבט החיצוני
יחסנו לכסף מושפע עמוקות מהשוואה חברתית – כיצד אנו תופסים את עצמנו ביחס לאחרים. בזוגיות, השוואה זו עשויה להתבטא בלחץ לעמוד בסטנדרטים מסוימים של סגנון חיים, לרכוש בית בשכונה "טובה", או לשלוח את הילדים לבתי ספר יוקרתיים.
הרצון להתאים למעמד חברתי מסוים עשוי להוביל להחלטות כלכליות שאינן תואמות את הערכים האמיתיים או את היכולות הכלכליות של בני הזוג. לעתים, אחד מבני הזוג מרגיש לחץ גדול יותר "להדביק את הקצב" עם חברים או בני משפחה, בעוד השני מעדיף חיים צנועים יותר.
זוגות חזקים מצליחים לפתח מצפן פנימי משותף להחלטות כלכליות, המבוסס על ערכים משותפים ועל מטרות ארוכות טווח, ולא על השוואה חיצונית. שיחות כנות על מה שבאמת חשוב לכל אחד מבני הזוג מסייעות לבנות חוסן מפני לחצים חברתיים ומאפשרות בחירות אותנטיות יותר.אשמה ובושה: הצל הרגשי של כסף
רגשות של אשמה ובושה סביב כסף נפוצים מאוד ומשפיעים עמוקות על התנהלות כלכלית בזוגיות. בן זוג עשוי לחוש אשמה על רכישה שנתפסת כמותרות, או בושה על חובות שצבר בעבר.
בזוגיות, רגשות אלה עלולים להוביל להסתרה, לחוסר כנות ואפילו לשקרים בנושאי כסף – תופעה המכונה לעתים "בגידה פיננסית". חוסר שקיפות בענייני כסף עלול לפגוע באמון הבסיסי בין בני זוג, לעתים אף יותר מסוגים אחרים של בגידה.
יצירת מרחב בטוח לשיחה על כסף, ללא שיפוטיות וביקורת, היא מפתח להתמודדות עם רגשות אלה. הבנה שטעויות כלכליות הן אנושיות ושכולנו מביאים לזוגיות היסטוריה כלכלית ודפוסי התנהגות שונים, מאפשרת פתיחות גדולה יותר וצמיחה משותפת.שמחה וסיפוק: הצד החיובי של כסף
למרות האתגרים הרגשיים שכסף מעורר, הוא גם מקור לשמחה ולסיפוק עמוק בזוגיות. כאשר בני זוג מצליחים לחסוך יחד למטרה משמעותית, להגשים חלום משותף, או לתמוך בערכים שחשובים להם, נוצרת תחושת הישג והצלחה משותפת.
כסף שמשמש למימוש חלומות משותפים – בין אם מדובר בטיול לחו"ל, רכישת בית, או תמיכה בפרויקט חברתי משמעותי – הופך לכלי ליצירת חוויות וזיכרונות משותפים המחזקים את הקשר הזוגי.
זוגות שמצליחים לפתח גישה מאוזנת לכסף יכולים ליהנות מהצד החיובי שלו מבלי להיות נשלטים על ידי היבטיו השליליים. שיתוף בשמחה הכרוכה בהישגים כלכליים, לצד תמיכה הדדית באתגרים, מחזק את תחושת השותפות והאינטימיות.עוצמה והשפעה: דינמיקת הכוח הכלכלי
כסף הוא גם מקור לעוצמה והשפעה, וביטוי ליחסי הכוחות בזוגיות. במקרים רבים, בן הזוג שמרוויח יותר עשוי לחוש זכות להשפעה גדולה יותר על החלטות כלכליות, או לחילופין, להרגיש אחריות כבדה יותר.
דינמיקת כוח לא מאוזנת עלולה להוביל לתחושת חוסר שוויון, טינה, ואף להתנהגויות שליטה הרסניות. שליטה כלכלית היא אחד הביטויים השכיחים של התעללות רגשית בזוגיות, כאשר אחד מבני הזוג מגביל את הגישה לכסף או דורש דין וחשבון על כל הוצאה.
זוגות בריאים שואפים ליחסי כוח מאוזנים, גם אם אינם שווים כלכלית. הם יוצרים מערכת קבלת החלטות המבוססת על שיתוף, כבוד הדדי וראייה משותפת של טובת היחידה הזוגית או המשפחתית, ללא קשר למי מביא יותר כסף הביתה.מתח במערכות יחסים: ניהול קונפליקטים כלכליים
מחקרים מראים שכסף הוא אחד הנושאים המרכזיים למריבות בזוגיות, ואחת הסיבות המובילות לגירושין. הסיבה לכך אינה בהכרח בעיות כלכליות אובייקטיביות, אלא פעמים רבות חוסר תקשורת יעילה וקושי בהבנת ההקשרים הרגשיים השונים של כסף עבור כל אחד מבני הזוג.
קונפליקטים כלכליים בזוגיות מתעוררים לעתים קרובות סביב נושאים כמו:• סדרי עדיפויות שונים בהוצאות
• גישות שונות לחיסכון והשקעה
• התמודדות עם חובות (קיימים או חדשים)
• שיתוף משפחה מורחבת בענייני כסף
• רמת שקיפות רצויה בהוצאות אישיותהמפתח לניהול מוצלח של קונפליקטים כלכליים הוא ראיית המחלוקת הכספית כסימפטום ולא כבעיה עצמה. במקום להתמקד במספרים, חשוב להקשיב לצרכים הרגשיים, לפחדים ולתקוות שעומדים מאחורי עמדות כספיות שונות.לקראת אינטליגנציה כלכלית-רגשית בזוגיות
פיתוח מה שניתן לכנות "אינטליגנציה כלכלית-רגשית" בזוגיות מחייב:1. הבנה עצמית - זיהוי הדפוסים, האמונות והרגשות האישיים שלנו סביב כסף.
2. אמפתיה - הקשבה והבנה לסיפור הכלכלי של בן/בת הזוג והמטען הרגשי שהוא/היא מביא/ה.
3. תקשורת פתוחה - יצירת "פגישות כספים" קבועות לשיחה על נושאים כלכליים באווירה רגועה ותומכת.
4. חזון משותף - הגדרת מטרות כלכליות משותפות המשקפות את הערכים והחלומות של שני בני הזוג.
5. גמישות - הבנה שמודלים כלכליים בזוגיות אינם סטטיים ויכולים להשתנות בהתאם לשלבי החיים השונים.האתגר המיוחד של כסף בזוגיות פרק ב'
זוגיות פרק ב' – בין אם אחרי גירושין, פרידה או אלמנות – מביאה עמה מורכבות כלכלית-רגשית ייחודית. בני זוג שמתחילים פרק חדש בחייהם מביאים עמם לא רק היסטוריה רגשית, אלא גם היסטוריה כלכלית מובהקת:נכסים והתחייבויות קיימים
בני זוג בפרק ב' מגיעים לקשר עם רכוש, חסכונות, השקעות וגם חובות שנצברו לאורך שנים. בשונה מזוגות צעירים שבונים את חייהם הכלכליים יחד "מאפס", כאן קיימת מערכת מורכבת של נכסים והתחייבויות שיש לשלב או להפריד.מחויבויות כלכליות קודמות
מזונות לילדים או לבן/בת זוג לשעבר, תמיכה במשפחה מורחבת, או הסדרי חוב מהעבר יוצרים מחויבויות כלכליות מתמשכות שמשפיעות על הזוגיות החדשה. תחושות של נאמנות כפולה – לבית הקודם ולבית החדש – עלולות להוביל למתחים רגשיים וכלכליים.שונות ברמת החיים והרגלי צריכה
פערים משמעותיים ברמת החיים, בהרגלי צריכה ובתפיסות לגבי ניהול כספים עלולים להתחדד בזוגיות פרק ב', שכן דפוסים אלה כבר מושרשים לאחר שנים של התנהלות עצמאית או במסגרת זוגית קודמת.הגנה על העצמאות הכלכלית
אנשים שחוו פרידה או גירושין מפתחים לעתים קרובות צורך חזק בשמירה על עצמאות כלכלית וביטחון פיננסי אישי. חששות אלה, שנובעים מניסיון העבר, עשויים להשפיע על הנכונות לשיתוף כלכלי מלא בזוגיות החדשה.שיקולי ירושה וחלוקת רכוש
בזוגיות פרק ב', במיוחד בגיל מבוגר יותר, עולות שאלות מורכבות לגבי העברת רכוש וירושה. הרצון להבטיח את עתידם הכלכלי של ילדים מקשר קודם לצד הדאגה לבן/בת הזוג הנוכחי/ת יוצר לעתים קונפליקטים ערכיים ורגשיים.אסטרטגיות להתמודדות
1. שקיפות מוקדמת - שיחות פתוחות על המצב הכלכלי, החובות והנכסים עוד בשלבים מוקדמים של הקשר.
2. הסכמים פיננסיים - הסכם ממון או הסכם זוגי המגדיר בבירור את ההפרדה או השיתוף הרכושי יכול למנוע אי-הבנות עתידיות ולספק ביטחון לשני הצדדים.
3. מודלים היברידיים - יצירת מבנה כלכלי משולב הכולל חשבונות משותפים לצד חשבונות אישיים, תוך קביעת כללים ברורים לגבי הוצאות משותפות.
4. תכנון ארוך טווח - דיון פתוח על תכנון פיננסי לטווח ארוך, כולל פרישה, ביטוח בריאות וסיעוד, והעברה בין-דורית של נכסים.
5. ליווי מקצועי - במקרים מורכבים, פנייה ליועץ כלכלי או מגשר משפחתי יכולה לסייע בבניית מודל כלכלי שיענה על צרכי שני בני הזוג ויכבד את המחויבויות הקודמות.זוגיות פרק ב' מציעה הזדמנות לגישה בוגרת ומודעת יותר לכסף, המבוססת על ניסיון החיים שנצבר. תקשורת פתוחה, הבנה הדדית וגמישות הם המפתחות להתמודדות מוצלחת עם האתגרים הכלכליים-רגשיים הייחודיים לזוגיות בפרק שני בחיים.
סיכום
כסף בזוגיות הוא הרבה יותר מסוגיה טכנית של ניהול פיננסי. הוא משקף את ההיסטוריה האישית שלנו, את הערכים שלנו, את החרדות והתקוות שלנו, ואת האופן שבו אנו תופסים את עצמנו ואת יחסינו עם העולם.
הבנה עמוקה של ההקשרים הרגשיים השונים של כסף – ביטחון, ערך עצמי, חופש, מעמד, אשמה, שמחה, כוח ומתח – מאפשרת לבני זוג ליצור מערכת יחסים כלכלית בריאה יותר, המבוססת על כנות, כבוד הדדי ואמון.
אולי האתגר הגדול ביותר – וגם ההזדמנות המשמעותית ביותר – בהתמודדות עם כסף בזוגיות הוא היכולת להפוך את הדיון הכלכלי לשיחה מעמיקה יותר על החיים עצמם: על מה שחשוב לנו באמת, על הפחדים שלנו, על החלומות שלנו, ועל האופן שבו אנחנו בוחרים לחיות יחד כזוג.

• Back

מבחני הציביליזציה המודרנית: מה זה כיום משבר אי נאמנות?

בעידן הדיגיטלי המתאפיין בשפע בלתי מוגבל של אפשרויות, אנו מוצאים עצמנו ניצבים בפני פרדוקס מטריד – ככל שהעולם מתרחב והגבולות מיטשטשים, כך הולכת ומתערערת תשתית הנאמנות הבסיסית עליה מושתתות מערכות היחסים האנושיות. הנאמנות, אותה אבן יסוד עתיקת יומין שעליה נבנו מוסדות חברתיים ואישיים כאחד, ניצבת כיום תחת מתקפה חסרת תקדים.
המושג "נאמנות" בתקופתנו עובר טרנספורמציה מהותית. אין מדובר עוד בפרדיגמה חד-משמעית של התמסרות מוחלטת, אלא במארג מורכב של מחויבויות המתחרות על משאבי הקשב והמסירות שלנו. הטכנולוגיה, שהבטיחה לקרב לבבות ולגשר על פערים, יצרה מציאות פרדוקסלית שבה הקירבה הווירטואלית מייצרת ריחוק פיזי ורגשי. פיתויים דיגיטליים אורבים בכל פינה, והפלטפורמות החברתיות מציעות אשליה של אינטימיות ללא מחויבות אמיתית.
בשדה הזוגי, משבר הנאמנות מקבל ביטוי מובהק. הנגישות הקלה לאינטראקציות רומנטיות אלטרנטיביות, הלגיטימציה החברתית המתרחבת לצורות שונות של קשרים, והשיח הפוסט-מודרני המקדש את מימוש העצמי על פני הקרבה למען האחר – כל אלה מערערים את הקונספציה המסורתית של נאמנות בלעדית. בחינה מעמיקה של התופעה מגלה כי אין מדובר רק במשבר מוסרי, אלא בהשתקפות של תמורות עמוקות בתפיסת הזהות האישית והיחסים הבינאישיים.
הנאמנות במרחב התעסוקתי עוברת טלטלה לא פחות משמעותית. הקריירה הליניארית התפוררה לטובת מסלול פרגמנטרי של החלפת מעסיקים וגמישות תעסוקתית. הברית הבלתי כתובה בין העובד למעסיק – נאמנות כנגד ביטחון – נסדקה, ותחתיה צמחה אתיקה חדשה המעודדת ניידות ותחרותיות. פרדוקסלית, דווקא בעידן שבו חברות מצהירות על ערכי משפחתיות ושייכות, העובדים מרגישים פחות מחויבות לארגון ויותר נאמנות לקריירה האישית וליכולתם להתפתח מקצועית.
גם במישור הלאומי והקהילתי, הנאמנות עוברת רה-קונספטואליזציה. זהויות היברידיות ומרובות מאתגרות את הנאמנות המונוליטית למדינה או לקבוצה אתנית. אנשים חשים שייכות למספר מעגלים במקביל – גלובליים ולוקליים, וירטואליים ופיזיים – וההיררכיה ביניהם נזילה ומשתנה. האם משבר הנאמנות הוא אות לדקדנס תרבותי, או שמא זוהי אבולוציה חברתית המותאמת למציאות העכשווית המורכבת?
ייתכן שהפתרון אינו טמון בניסיון נואל לשחזר מודלים ישנים של נאמנות, אלא בעיצוב פרדיגמה חדשה, המכירה במורכבות ובריבוי הזהויות והמחויבויות. נאמנות אותנטית בתקופתנו תתבסס על בחירה מודעת ומתחדשת, ולא על כבלים חברתיים או מוסריים שהוטלו עלינו. זוהי נאמנות רפלקסיבית, הדורשת תחזוקה מתמדת וחשיבה ביקורתית, אך בה-בעת מאפשרת חופש וגמישות.
אתגר הנאמנות בעידן שלנו הוא אפוא לא להיצמד בעקשנות למודלים אנכרוניסטיים, אלא לפתח גישה מורכבת ובוגרת יותר למערכות יחסים, הכוללת מחויבות והתחדשות בעת ובעונה אחת. זוהי משימה קשה ומורכבת, אך היא עשויה להוביל למרחבים חדשים של אמון, קירבה ומשמעות במציאות הפוסט-מודרנית.

• Back

זוגיות חזקה כליבת המשפחה: לקחים מסיפורם של עלי ונינו

זוגיות חזקה היא אכן הליבה של כל משפחה מוצלחת. כאשר הקשר בין בני הזוג איתן ומאוחד, יש בכוחו להעניק את היציבות והחוסן הדרושים להתמודדות עם כל משבר. פסל "עלי ונינו" המרהיב בבאטומי, גאורגיה, מספק השראה ומטאפורה חזותית רבת עוצמה לעקרון זה.שורשי הקשר: מעבר למחסומים
סיפורם של עלי ונינו מהרומן של קורבן סעיד מתאר אהבה שחוצה גבולות תרבותיים ודתיים – הוא מוסלמי אזרי והיא נוצרייה גאורגית. למרות ההבדלים העמוקים ביניהם, הם מצאו דרך להתחבר ברמה הבסיסית והאנושית ביותר. הפסל הקינטי המציג את דמויותיהם מדגים באופן פיזי כיצד שני אנשים שונים יכולים להתמזג יחד, להפוך לאחד, גם אם רק לרגע.בדומה לכך, כל זוג מביא לקשר רקע שונה, אופי ייחודי, וחלומות משלו. זוגיות חזקה נבנית כאשר בני הזוג מכירים בהבדלים אלה, מקבלים אותם, ומוצאים דרך להתמזג יחד תוך שמירה על זהותם הייחודית.תנועה מתמדת: הדינמיקה של זוגיות בריאה
הפסל של עלי ונינו אינו סטטי – הוא נע ומשתנה לאורך זמן. בכל יום, הדמויות נעות אחת לכיוון השנייה, מתאחדות, ואז עוברות זו דרך זו. זו מטאפורה מושלמת לטבעה הדינמי של הזוגיות.
זוגיות בריאה וחזקה היא תהליך מתמשך של התקרבות, התרחקות, והתאחדות מחדש. לעתים בני הזוג קרובים מאוד, חולקים את אותה נקודת מבט ופועלים בהרמוניה מלאה. ברגעים אחרים, הם עשויים לנוע בכיוונים שונים, להתמודד עם אתגרים משלהם, או לפעול באופן עצמאי יותר. המפתח לזוגיות חזקה אינו להיות תמיד באותו מקום, אלא לדעת לנוע יחד במחול החיים – לפעמים קרוב, לפעמים רחוק, אך תמיד עם מחויבות לחזור ולהתאחד.התגברות על מכשולים: כוחה של אחדות
בסיפור המקורי, עלי ונינו מתמודדים עם מכשולים עצומים – מלחמה, הבדלים תרבותיים, התנגדות משפחתית, ומאבקים פוליטיים. סיפורם מלמד אותנו שכאשר הזוגיות חזקה, היא יכולה להתמודד עם כל אתגר.
משפחות בימינו ניצבות בפני אתגרים רבים – קשיים כלכליים, בעיות בריאות, לחצים חיצוניים, ומשברים בלתי צפויים. זוגיות חזקה ומאוחדת מספקת את היסוד האיתן שעליו המשפחה כולה יכולה להישען בזמנים קשים. כאשר בני הזוג עומדים יחד, מחויבים זה לזה ולמשפחתם, הם יוצרים מרחב בטוח שבו כל בני המשפחה יכולים למצוא נחמה, תמיכה וכוח.מעבר לפיזי: חיבור ברמות עמוקות
פסל עלי ונינו, עם הדמויות העשויות משכבות מתכת, מזכיר לנו שזוגיות אמיתית קיימת במספר רבדים. הפסל אינו רק מציג שני גופים שנפגשים, אלא מדגים את המורכבות של החיבור האנושי – פיזי, רגשי, אינטלקטואלי ורוחני.
זוגיות חזקה כוללת קשר עמוק בכל הרמות הללו. בני זוג המחוברים היטב מוצאים סיפוק בשיחות עמוקות, בחוויות משותפות, בתמיכה רגשית הדדית, ובקשר פיזי אינטימי. חיבור רב-ממדי זה יוצר את המסד האיתן שעליו נבנית משפחה בריאה.הזוגיות כמודל לכל המשפחה
אחד ההיבטים החשובים ביותר של זוגיות חזקה הוא השפעתה על שאר המשפחה. הדרך שבה בני הזוג מתקשרים, פותרים קונפליקטים, ומבטאים אהבה זה לזה משמשת מודל לילדיהם ולדורות הבאים.
כאשר ילדים רואים את הוריהם מתמודדים עם אתגרים יחד, תומכים זה בזה, ומציגים אחדות, הם לומדים שיעור חיוני על משמעותם של אהבה, מחויבות וחוסן. הם רוכשים את הכלים הרגשיים והחברתיים החיוניים לבניית מערכות יחסים בריאות משלהם בעתיד.סיכום: הזוגיות כעוגן בסערות החיים
כמו הפסל של עלי ונינו העומד איתן מול הים השחור, זוגיות חזקה מהווה עוגן יציב בים הסוער של החיים. היא מספקת את הביטחון, היציבות והאהבה הדרושים לכל בני המשפחה כדי לשגשג.
האתגרים והמכשולים הם חלק בלתי נפרד מהחיים, אך כאשר הליבה – הזוגיות – חזקה ומאוחדת, המשפחה כולה מקבלת את הכוח להתמודד עם כל משבר. בדיוק כמו הדמויות בפסל שנעות, משתנות, ומתאחדות שוב ושוב, כך גם זוגיות בריאה מתאפיינת בגמישות, סבלנות, ומחויבות מתמשכת לתנועה משותפת דרך מסע החיים.
עלי ונינו, בסיפורם ובפסל המנציח אותם, מזכירים לנו שאהבה אמיתית יכולה לגבור על מכשולים עצומים. כאשר שני אנשים מחויבים באמת זה לזה, ויוצרים קשר עמוק ואמיתי, הם מניחים יסוד איתן למשפחה חזקה ומלוכדת שיכולה לעמוד בפני כל סערה.

• Back

זוגיות היא ערך עליון – לא על חשבון אף אחד

זוגיות היא ערך – לא על חשבון אף אחד
במפגשים שלי עם זוגות, בעיקר בפרק ב', אני שומע לא פעם אמירה שחוזרת בגרסאות שונות:
"אבל הילדים שלי קודמים להכול. אני לא מוכן להזיז אותם הצידה בשביל הזוגיות."ואני מבין את זה. באמת.
כהורים – אנחנו נולדים מחדש עם הילד הראשון, ואיתו גם מתעוררת תחושת אחריות עצומה.
אבל לפעמים, מתוך הרצון להגן, לתת, ולהיות "ההורה הכי טוב", אנחנו שוכחים משהו מהותי:
גם זוגיות טובה היא סוג של הורות. היא תשתית. היא דוגמה. היא ערך בפני עצמו.זה לא או-או. זה גם וגם.
כשאני מדבר על חשיבות הקשר הזוגי, אנשים שומעים לעיתים כאילו אני אומר להם שהילדים חשובים פחות.
וזה פשוט לא נכון.אני לא בא לומר: "תבחרו בזוגיות במקום הילדים."
אני כן בא לשאול בעדינות: "האם אפשר לראות בזוגיות עצמה ערך שראוי לטיפוח – בדיוק כמו ההורות?"כי כשיש בית שיש בו אהבה, תקשורת, מבט בעיניים, נוכחות, וגם תשוקה –
הילדים לא נדחקים הצידה. להפך – הם שואפים את זה פנימה.הם לומדים מזה מה זה כבוד הדדי. איך נראית מחויבות. איך מתווכחים בלי להרוס.
איך חוזרים לאהוב גם אחרי סערה.
הם לומדים איך נראית זוגיות – והם צריכים את זה, בדיוק כמו שהם צריכים אוכל בריא.פרק ב' – לבנות מודל חדש
בפרק ב', הדברים אפילו עדינים יותר.
כי כבר יש עבר. כבר יש כאבים. לפעמים גם כישלון.אנשים נכנסים לזוגיות חדשה בזהירות, כמעט על קצות האצבעות.
ומאחוריהם – ילדים ממערכות קודמות, רגשות אשם, חשש לפגוע.
מובן לחלוטין.אבל דווקא בפרק ב', הזוגיות היא ההזדמנות לתת לילדים מודל אחר.
לא מושלם – אבל אמיתי, כן, בוגר.
מודל שבו אדם לוקח אחריות על הבחירות שלו, מדבר בכנות, מתאמץ לטפח קשר ולא לוותר עליו.מה ילדים מרגישים?
נזכרתי בוירג’יניה סאטיר, מחלוצות הטיפול המשפחתי.
היא הייתה פוגשת משפחות שלמות – ובסוף, כל אחד מהם היה אומר:
"אותי היא אהבה הכי הרבה."
היא פשוט ידעה לדבר בשפה של כל אחד.וזה בדיוק העניין בזוגיות בריאה:
היא לא באה על חשבון הילדים.
היא מלמדת את הילדים איך לאהוב – גם את עצמם, גם אחרים.וזה המסר שחשוב לי להעביר:
כשטוב לזוג – טוב לבית כולו.
זה לא רק קלישאה. זו אמת ביולוגית, רגשית ותרבותית.זוגיות היא לא מותרות – היא צורך קיומי
אז אם אתם בפרק ב', ואתם שואלים את עצמכם אם בכלל יש מקום לזוגיות "אמיתית" בשלב הזה של החיים,
אם אתם חוששים שזה יפגע בילדים או ייראה להם אגואיסטי –
אני מזמין אתכם להפוך את נקודת המבט:דווקא עכשיו, דווקא מהמקום שאתם נמצאים בו – יש לכם הזדמנות ללמד את הילדים שלכם איך נראית זוגיות בריאה.לא דרך דיבורים – אלא דרך חיים.לסיכום
זוגיות היא ערך.
היא לא מתחרה עם ההורות – היא עומדת לצידה.
כמו תשתית לבית – אם היא חזקה, הכול מעליה יציב יותר.וכשיש קשר טוב – הילדים מרגישים את זה.
לא משנה בני כמה הם – 6 או 60...

• Back